קריירה חדשה בגיל הזהב
גיל הזהב זה כבר לא מה שהיה פעם למרות שאנשים רבים פוחדים מהרגע שיצטרכו לפרוש לגמלאות. הפחד הוא “מה אעשה עם עצמי”. החשש העיקרי הוא שלא תהיה סיבה לקום בבוקר ומהריק שיוצר כשלא תהיה עבודה. נשים סובלות מהחשש הזה פחות מגברים.
פסיכולוגים וסוציולוגים טוענים בעקבות מחקר חובק עולם שהפחד הזה מוצדק בהחלט. מסקנה חד משמעית עולה מן המחקר. נשים וגברים שלא מכינים את עצמם לקראת גיל הפרישה נוטים למצב רוח מדוכדך, למחלות וכאבים ולשקיעה מהירה אל תוך הזיקנה.
המחקר הקיף מעל 12,000 איש מהמעמד הבינוני, שכירים (לא בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, הנדסה, רופאים וכו’ ולא עצמאים) פנו אל כולם כשנתיים לפני הפרישה. המחקר נערך בקנדה, ארה”ב, צרפת, גרמניה ואוסטרליה. ההנחה הבסיסית הייתה שנשים פחות חוששות מגיל הפרישה ומוצאות עסוקים יותר מגברים גרמה לכך ש 60% היו גברים.
לפני שנספר על המחקר ותוצאותיו הנה מה שנאמר לגבי נשים. רוב הנשים בכל העולם אחראיות על הנעשה בבית. על הנשים נופל עול הדאגה לבישול כביסה קניות וכו’. אם יש להן נכדים הן תהינה יותר מעורבות בעזרה לילדים על ידי טיפול קבוע או מזדמן בנכדים. אישה תסרוג או תתפור, לא תתבייש ללכת למועדון הקרוב וללמוד ציור או קרמיקה או להאזין להרצאה. נשים מתיידדות יותר בקלות עם נשים אחרות. סיבות אלו ונוספות גרמו לחוקרים לבחור קבוצת נשים קטנה יותר.
המשתתפים במחקר חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה חיזוקים עבדו איתם על מציאת אלטרנטיבות לעבודה שהם עומדים לעזוב. כל אחד קיבל הזדמנות לבחור עיסוק או תחביב ולהתנסות בו כשנה לפני הפרישה. התחומים שהוצאו היו מגוונים. מנגרות, ציור, ברידג’, ועד חונכות לילדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועזרה לקשישים ערירים.
קבוצת הביקורת לא קיבלו שום עזרה, הכוונה או תמיכה. עקבו אחר התנהלותם, הם עברו בדיקות תקופתיות כמו הקבוצה הראשונה.
כל המשתתפים במחקר התבקשו לכתוב לפני הפרישה מה הם מדמיינים שיעשה אותם הכי מאושרים מבלי לקחת בחשבון מצב כלכלי. המחקר נמשך חמש שנים, כשנתיים לפני הפרישה ושלוש שנים אחריה.
המסקנות היו חד משמעיות חשוב ביותר שאדם אחרי פרישה תהיה שגרה. שגרה שונה מזו שהייתה לו לפני הפרישה אך עדיין השגרה חשובה. בקבוצה שלא קיבלה תמיכה וליווי צמוד היה אחוז גבוה של מקרי התפתחות לחץ דם גבוהה, סוכרת ותחלואים נוספים.
בקבוצה הראשונה היו נשים וגברים שפתחו בקריירה חדשה, היו יותר פעילים חברתית, היו בריאים יותר ודווחו על שמחת חיים עד אושר ממש שלא חשו בתקופת עבודתם. חלק התחילו ללמוד והיו גם כאלה שפתחו עסק קטן ועבדו יום עבודה מלא בתחום שעליו חלמו בצעירותם.
מובילי המחקר כותבים בסיכום שהם מתכוונים לבדוק את המצב של המשתתפים בעוד חמש שנים. הארכת תוחלת החיים גורמת לכך שאחרי הפרישה מעבודה יש עוד הרבה שנים של פעילות ורצוי שהיא תהיה מהנה כדי לשמור על הבריאות.
פורסם ע”י אניה ב.
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
