חרם צרכנים יעיל – הכיצד?
בשנים אחרונות שומעים מידי פעם בחדשות או באינטרנט על חרם צרכנים. כבר היו לנו בישראל כמה פעמים גם הצלחות אבל בדרך כלל רוב הניסיונות של חרם צרכנים לא הצליחו להביא את התועלת שצפינו.
רוב הניסיונות לארגון חרם צרכנים עולים בתוהו פשוט בגלל שהם לא מבוצעים כראוי. מהם, אפוא, החוקים לארגון של חרם צרכנים מוצלח?…
בעידן הקפיטליסטי חסר הגבולות, לא חסרים כלים שבאמצעותם יכולים בעלי העסקים לפגוע בנו, הצרכנים, ובסובב אותנו. למעשה הם יכולים לעשות הכל: עליית מחירים לא ברורה, פגיעה בסביבה (ניסויים בבעלי חיים, למשל), פיטורי עובדים משוללי סיבה הגיונית, העסקת עובדים בתנאים מחפירים, פעילות גזענית ועוד ועוד. כפי שכבר אמרנו – לא חסרות שיטות. מהכיוון של הצרכן זה קצת יותר מורכב. כל שהוא יכול לעשות הוא לארגן חרם צרכנים. רוב הניסיונות לארגון חרם שכזה עולים בתוהו פשוט בגלל שהם לא מבוצעים כראוי. מהם, אפוא, החוקים לארגון של חרם צרכנים מוצלח?
1. חרם יעיל צריך מנהיגות – זה נכון שצעד קטן לאדם הוא צעד גדול לאנושות, אבל חשוב גם לבחור את האדם הנכון – זה שיקבע את יעדיו וינסח את חוקיו של החרם. סביר להניח שאזרח קטן שנפגע בגלל תקרית קטנטנה מול חברה מסוימת יבוא על סיפוקו ברגע שיקבל פיצוי הולם, אולם ארגונים שרואים את טובת כלל האזרחים לנגד עיניהם יכולים לעשות שינוי של ממש ולא מתרגשים מחנפנות של הרשתות הגדולות. הם מעוניינים בתוצאות.
2. חרם צרכנים יעיל הוא חרם ארוך טווח – אל תצפו ש-24 שעות של חרם יעשו את העבודה. הכריזו על חרם שמתחיל היום (ללא הודעה מראש) ונמשך עד להודעה חדשה. רשת סופרמרקטים שמעסיקה עובדים בתנאים מחפירים לא תתרגש מכך שקבוצה של צרכנים לא תקנה בה יום או יומיים. האפקט יורגש רק בחרם ארוך. מתי מפסיקים את החרם? כאשר החברה מודה בטעותה ומפרסמת התנצלות בפומבי.
3. חרם טוב הוא חרם קבוצתי – אל תנסו לאיים על אף רשת או חברה בחרם הפרטי שלהם. זה ממש לא מזיז להם את קצה הבוהן. זה נכון שלא לכל מטרה תצליחו לגייס את ההמונים ללכת אחריכם, אבל בכל זאת – כאשר מדובר במטרה חשובה, כדאי שתנסו. דוגמה מצוינת לכוחה של קבוצה היא התלכדות הציבור החרדי לטובת חרם צרכנים. אתם יודעים מה אומרים – “כל אחד הוא אור קטן…”.
4. אל תהיו קטנוניים ואל תעשו חרם על כל דבר קטן. אם חברה סלולרית טעתה בחיוב החשבון החודשי שלכם, זה לא סיבה מספיק טובה להחרים אותה. חרם צרכנים צריך להתארגן כאשר חברה או רשת מסוימת פוגעת בציבור ביודעין ופועלת באופן לא מוסרי. כדי לטפל בבעיות הקטנות מול החברה השתמשו ב”נשק קונבנציונלי”: טלפונים, מכתבים, מיילים, פנייה למרכזי שירות וכיוצא באלו. אם זה לא עובד עדכנו את הקהילות והפורומים שבהם אתם שותפים במה שקרה לכם על מנת להזהירם.
5. לחרם מוצדק יש בסיס ערכי שעליו הוא מושתת – בהמשך לעיקרון הקודם, אם סתם התבלבלו או עשו טעות שרק אתם סובלים ממנה, אל תטרחו לפתוח בחרם. כאשר חברה פוגעת בסביבה, פועלת באופן גזעני, מנצלת עובדים, פוגעת בחופש הבחירה שלנו או מטעה אותנו בכוונה תחילה – אז יש על מה לדבר. לצרכנים חייבת להיות אג’נדה מוסרית – כלומר, הם חייבים לדעת למה הם מתנגדים כל כך, אחרת ייתכן שיתפרצו לדלת פתוחה.
6. אל תצעקו “זאב זאב” – אם תכריזו על חרם ובסוף לא תעמוד בו, איש לא יצטרף אליכם בפעם הבאה שתנסו לארגן חרם. ארגנו חרם רק כשאתם בטוחים במאת האחוזים שאתם מוכנים להשלכות שלו, ובמסירותכם לו. אם תארגנו חרם שלא תעמדו מאחוריו תאבדו את כוחכם מול הציבור, שיפסיק להיענות לקריאותיכם, וגם החברות והרשתות יפסיקו לפחד מהציבור בשל כך.
פורסם ע”י דריה
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
