נפצעתי ברחוב – מה לעשות?
במקרים מסוג פגיעות ברחוב קבע בית המשפט כי רשות חייבת לדאוג “במסגרת הסביר”, לתקינות שטחים אשר ברשותה. בפסיקות בתי המשפט אין הגדרה מדויקת למושג “במסגרת הסביר”, היות ובית המשפט בדק כל פעם את נסיבות המקרה.
המלצות במקרה של פגיעה עקב רשלנות של רשויות / גופים:
1. אם יש עדים ראו את התאונה יש לבקש מהם פרטים
2. מומלץ לצלם את מקום האירוע כדי להוכיח שהיה מפגע
3. כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתביעות נזיקין
הינה בהמשך כמה שאלות נפוצות על פגיעות ברחוב
שאלה: הלכתי לתומי עם בעלי לפני מס’ שבועות בעירי. לפתע נתקלתי בבור פתוח במדרכה ושברתי את הרגל. עקב גילי המבוגר השבר לא התאחה עד היום, ואני צפויה לעבור סדרת ניתוחים. פניתי לעירייה והם הציעו לי פיצוי כספי של 7,000 לדבריהם זהו המקסימום שהם יכולים לתת.
תשובה: מה שנמסר לך מהעירייה איננו מדויק, וככל הנראה מה שהתכוונו לומר לך הוא שזהו הסכום המרבי שהם יכולים לתת כפשרה בלי משפט, שכן מעבר לכך יהיה עליהם להפעיל את הפוליסה שלהם בחברת הביטוח ואז תמצאי עצמך מול חברת הביטוח עצמה, הקשוחה הרבה יותר, ואשר לעיתים קרובות “לא תיראי” מהם כסף ללא תביעה בבימ”ש.
יחד עם זאת במקרה שלך אין לך ממה לחשוש. על פניה “שוויה” של התביעה שלך הינו ככל הנראה כמה עשרות אלפי שקלים, וודאי שהסכום שהוצע לך איננו משקף את נזקייך בפועל.
ביהמ”ש בתביעות נזיקין “רגילות” (שאינן ת. דרכים) מוסמך לפסוק ואף פוסק רק בגין רכיב הכאב וסבל כדי פי שלוש ואף יותר מסכום הכאב וסבל הנהוג בתאונת דרכים, העומד ע”ס של כ- 13,000 ₪ באם תביאי בחשבון בנוסף את הסיכוי הסביר לקביעת נכות עקב מצב רגלך, ואת הפיצוי המגיע לך בגין הסיעוד וסיוע בני המשפחה וצד ג’ שקיבלת עד היום בשל מצבך, הרי שהסכום שהוצע לך רחוק מלשקף את הפיצוי הראוי.
שאלה: הייתי בטיול עם חברי ונפגעתי לדוגמא ממוט ברזל מה עלי לעשות ואת מי עלי לתבוע?
תשובה: קודם כל צריך לברר איפה נפגעת? ובתחום מי האחריות בשטח שבו נפגעת? האם נפגעת בשטח ישוב או עיר? האם נפגעת במגרש או בשטח שבבעלות פרטית.
בהתאם לתשובה על שאלה זו נקבע הגורם המשפטי האחראי לאירוע התאונה ואותו יש לתבוע. במקרים רבים יש מספר גורמים משפטיים אחראים וקיים צורך להגיש תביעה נגדם על מנת ששאלת האחריות תתברר ביניהם.
אחריות הצדדים נקבעת לפי פרמטרים משפטיים ובחינת שאלת הרשלנות והקשר הסיבתי בין אותה רשלנות לבין הנזק, אשר נגרם.
שאלה: נהגתי ברכב ובזמן העבודה ותוך כדי ביצוע תפקידי בעבודה עשיתי תאונה ונגרם לי נזק את מי אני תובע?
תשובה: המדובר כאן בתביעה דו ראשית כאשר מחד יש לתבוע חלק מהזכויות במוסד לביטוח לאומי ובהתאם לחוק הביטוח הלאומי תאונה זו נחשבת לתאונת עבודה, באשר הזכויות שלי בעניין זה מתבטאות בדמי פגיעה (במקרה של הפסדי שכר) תשלום מענק (במקרה של נכות) ושאר זכויות הקבועות בחוק.
באותה נשימה ובמקביל יש לתבוע את חברת הביטוח של הרכב, על מנת לתבוע את יתר זכויותי עפ”י דין הלא מכוסות בחוק הביטוח הלאומי כגון השלמת הפסדי שכר בעבר ובעתיד כאב וסבל הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים וכו’.
נציין כאן כי מהסכומים המתקבלים מחברת הביטוח מקזזים עפ”י דין את הסכומים שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי.
מקרים אלו ידועים כתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה.
שאלה: עברתי ברחוב ובמקום בוצעו עבודות הרחבת כביש וכתוצאה מבור שנתקלתי בו נפלתי ונפגעתי, מי כאן הגורם האחראי לתאונה?
תשובה: במקרים מסוג זה לרוב הגורם המשפטי האחראי לתאונה הינו הקבלן המבצע של העבודות באשר עליו החובה המשפטית לדאוג להסרת כל מפגע בטיחותי בכל החלקים מהכביש שלאנשים יש גישה אליהם.
על הקבלן לדאוג לסגור את אזור ההרחבה ולמנוע באופן מוחלט את גישת האנשים למקומות המועדים. כמו כן עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות הראויים על מנת למנוע כל נזק צפוי.
בתי המשפט בהתייחסם למקרים אלו בוחנים במכלול השיקולים לקביעת האחריות את מבחן האדם הסביר (מבחן הצפיות). לפי אותו מבחן שואל בית המשפט עצמו האם בנסיבות המקרה הספיציפי היה על הגורם האחראי לצפות את אפשרות התרחשות הנזק? ואם לאו המבחן לעניין זה הוא אובייקטיבי ולא לפי אמות מידה סוביקטיביים.
יתכן כמו במקרה הקודם כי תחול אחריות נוספת גם על מע”צ לדוגמה או על העירייה שבתחומה נעשית הרחבת הכביש וכו’.
פורסם ע”י קרן נוישטטר
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
