קשיי כניסה להריון – האם צריך טיפול פסיכולוגי
מומחים רבים בתחום המתייחסים לקשיים להיכנס להריון מציינים את אותם גורמים פסיכולוגיים שמופיעים אחרי מספר ניסיונות כושלים של טיפולי הפריה ומתבטאים באכזבה וחרדה.
קשה יותר לזהות את אותם גורמים נפשיים שמעכבים כניסה להריון גם כאשר התמונה הפיזית, הקלינית, תקינה.
הצורך להתרבות הינו אוניברסלי, מולד- בזכותו האנושות קיימת. על כן, רבים מהאנשים בגיל הפריון – נשים וגברים כאחד – מבטאים בשלב כלשהו בחיים את כמיהתם לצאצא.
הכי חשוב הוא הרצון ללדת
לעיתים, במעבר מכמיהה לצאצא לביטוי הרצון ללדת ולתכנון ממשי להרות, מתקשות חלק מהנשים לזהות באופן מודע את הפחדים המתלווים לכניסה להריון ומהלידה עצמה.
קשה לאישה שמצהירה שרוצה ילדים – שגם סביבתה לרוב דוחקת בה לממש זאת – לזהות שבו זמנית היא אחוזת פחד או אפילו חרדה עד אימה. הפחד כשלעצמו הוא תגובה נורמלית לאיום האמיתי הטמון במפגש עם אירוע כה חדש בחייה כמו לידה (בעיקר לראשונה). לכן כאשר אשהלא חשה את הפחדים האישיים, הספציפיים שלה מהריון ומהלידה אז יש בעיה. אי זיהויה פחדים ולא הפחדים כשלעצמם מהווים בעיה.
כבר דארווין, אבי תאורית האבולוציה, הכיר בקשר בין פחד לביטויים גופניים שלו. בימנו, רבים מהחוקרים (כגון מרקס ומקדוגל) מרחיבים דעתנו לתופעה האוניברסלית – הרגשות שלנו באים לידי ביטוי, במידה רבה, באמצעות הגוף.
במרוצת שנות עבודתי הקלינית, נוכחתי לדעת שלעיתים לקושי להרות יש שורשים בפחדים מודחקים, לא מודעים. אשה שמתקשה לזהות אותם פחדים נורמטיבים כשלעצמם, צפויה להתנסות בעיכוב התעברות.
על הפחד להרות
כאשר מדחיקים חוויה של פחד גדול מדי, הגוף נוטה להיכנס למצב של דריכות ופעילות השרירים משתבשת, אף אם בתמונה הקלינית אין לעיתים ביטוי ויזואלי ברור.
כאשר ד’ צעירה דתית, נשואה כשלוש שנים, הגיעה לקלינקה עם בעיות פוריות, כברב שיחות הראשונות ביטאה פחדים רבים שאחרי לידת הילד, לא ישאר עבורה זמן לשום פעילות אישית. היא חששה שתאבד את כל הטריטוריה שלה “חלקת אלוהים הקטנה” ואת הזהות שלה. פחדים אלה התעצמו וניזונו ממסרים שקלטה מסביבתה בשלב מוקדם בחייה, בטרם היתה בשל הבעצמה לאמהות. התבוננות בלידת ילד ממקומה כבוגרת איפשרה לה הפגת מתחים עד לרמ השהצליחה להרות במהרה.
ר’ התקשתה להרות עקב הפלות קודמות. רופאיה לא מצאו סיבה פיזית כלשהי ועל כן פנתהלטיפול פסיכולוג. במהלך השיחות, התגלה שמאוד חוששת שאם תכנס להריון תהיה חייבת לספרלאמה. זו מצדה תשתף מיד את כל המשפחה והמכרים (כמו שקרה בפעמים קודמות חרףבקשותיה). אם שוב תפיל, תצטרך לעבור שוב חווית כשלון פומבית קשה.
הטיפול התמקד בתמיכה בר’ שלא חייבת לגלות לאמה את דבר ההריון עד לשלב שתרגישי בטוחה בו תוך זמן קצר נכנסה להריון שהסתיים בלידה קלה ומוצלחת.
הפחדים הרווחים מתפרסים מחשש לפגיעה בדימוי הגוף, פחד מכאב, פחד מהשינוי המהויתי בחיים עם לידת התינוק, פחד מאובדן אינטימיות בזוגיות ועוד.
לווי פסיכולוגי קצר מועד, ממוקד בגלוי ושחרור מעכבות נפשיות שמונעות ההפריה, עשוי להקל ולקדם כניסה להריון.
פורסם ע”י אופירה ג.
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
