חלום מוזר על שלוש משאלות

היה לי חלום מוזר מאוד. הינה הקיצור כי אני זוכרת א תהכל. “יש לך שלוש משאלות” אמר הג’יני באדיבות. עידו חשב וחשב, ולא ידע, איזה שלוש משאלות יכולות לגרום לו להיות מאושר. יש לו שלוש משאלות, איזה שהוא רוצה, והוא מדוכא. “אתה יכול לתת לי כמה ימים לחשוב על זה?” שאל עידו בחשש מה. “בסדר” אמר הג’יני, “אני נותן לך זיכוי לשלוש משאלות, אבל אתה חייב לממש אותן בתוך ארבע עשר יום, אין החזרים ואנחנו לא מקבלים צ’קים”.

עידו החליט להיוועץ בכמה מחבריו. אבל רובם ככולם אמרו לו שיבקש כסף, כוסיות, ועוד כוסיות. עידו לא היה כ”כ בטוח שזה מה שיעשה אותו מאושר. עידו החליט ללכת לבן אדם הכי מאושר שהוא מכיר. היה קבצן ברח’ אלנבי, שהיה תמיד מאושר. עידו עלה על האוטובוס, וכל מה שראה באוטובוס היה אנשים טרודים, עצבנים ובטח שלא מאושרים. כשפגש את הקבצן, שאל אותו, תוך כדיי שהניח עשרה שקלים בכובעו, מה לדעתו צריך עידו לבקש, ויותר מזה, מה גורם לו, לקבצן, להיות כה מאושר.
הקבצן לא ממש ידע מה לענות, הוא אמר שהוא פשוט נהנה מהחיים וזהו. עידו חזר מאוכזב הביתה, הוא באמת לא ידע מה לעשות, הוא לקח כרית בין זרועותיו ונרדם. כשקם, ידע מה עליו לבקש. הוא הלך אל הג’יני, והג’יני שאל אותו “החלטת סוף סוף מה אתה רוצה?” “כן” אמר עידו בהחלטיות.
“יש לי רק משאלה אחת! אני רוצה להיות מאושר!” “אין בעיה” השיב לו הג’יני. “זו משאלה טובה, ופשוטה לביצוע”. הג’יני מתח את אצבעותיו כמתכונן למשימה, שלף רובה ציד דו-קני וירה בעידו בראש. דם ניתז לכל עבר, ומוחו של עידו ניטח בכח בקיר. הג’יני עשה תנועה מעגלית בידו, והדירה התנקתה מעצמה. לא נשאר זכר לדם, או לחתיכות המוח. רק גופתו של עידו, שרויה על הרצפה, מחווירה אט אט. ועידו – חיוך נסוך על פניו.
יש לי הרבה סיפורים ושירים מוזרים…

פורסם ע”י רונה שבת