התאבדויות של ידוענים
לפי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) התאבדות הינה גרימת מוות עצמית בכוונה תחילה. מדובר באקט אישי-חברתי מעשה ידיו של אינדיבידואל המבקש להזיק לעצמו באופן חמור ביותר או קטלני. ההתאבדות מושפעת ממניעים חברתיים, כמו היסטוריה משפחתית, אירועי חיים מעיקים ועוד, וממניעים פסיכולוגיים, כגון: אובדן ההנאה בחיים, דיכאון, חרדתיות, ייאוש, מחלת נפש וניסיונות התאבדות קודמים. עבור משפחת המתאבד, חבריו וקרוביו, האקט הזה נתפס אובדן טראגי, כקטסטרופה איומה, כטראומה לכל החיים וכבחירה שגויה.
ההתאבדות הינה סיבת המוות העשירית בשכיחותה בעולם עם ממוצע של כ-700,000 מתים מדי שנה ברחבי העולם, כאשר רוב המתאבדים הם גברים. כל זאת, מבלי להתייחס לכ-15 מיליון ניסיונות התאבדות שאינם צולחים מדי שנה. למרבה הצער, חלק מההתאבדויות מתבצעות כפעולה אימפולסיבית הנובעת מלחץ נפשי, משבר כלכלי, פרידה מבן זוג או חוויית קורבנוּת.
ישנן שיטות רבות להתאבד, והן משתנות ממדינה למדינה על בסיס האמצעים הזמינים ביותר לפרט, כאשר הבולטות ביותר הן:
1) תלייה;
2) ירייה;
3) נטילת רעל או תרופות;
4) מנת יתר (צריכת סמים מוגזמת);
5) הקזת דם;
6) מחנק;
7) טביעה;
8) דקירה (Nandini et al., 2018; Yip et al., 2012).
בריאותם הנפשית של ידוענים הינה מורכבת ביותר. היא מושפעת מתופעות פסיכולוגיות ייחודיות כגון הזנחה, ניכור, פיצול אישיות, חוסר אמון ואגוצנטריה. התופעות הללו יכולות להוביל לסירוב לקבל עזרה או לפנות לטיפול – גם כאשר האינדיבידואל מודע לתחלואתו הנפשית. לא זו בלבד, הידוענות עצמה, כלומר השאיפה להצטיין בתחום האמנות, המשחק, הזמרה או הבידור, מובילה לאובדן פרטיות ולציפיות עצמיות מוגזמות.
במקביל, הנטייה לאובדנות עלולה לגבור על רקע אבטלה, הפרעה נפשית, הפרעה אישיותית, קוטביות, שימוש באלכוהול או סמים, לחץ בקריירה, כישלון רומנטי, מערכת יחסים בלתי-יציבה, פרסומים תקשורתיים פוגעניים, ריחוק מבני משפחה, תסכול וסגרים ובידודים חברתיים כתוצאה ממשבר הקורונה.
דיווחים תקשורתיים של התאבדויות סלבריטאים מושכים עניין ציבורי רב. ככל שהידוען היה מוכר יותר, ההתאבדויות הללו מכוסות באופן נרחב בכלי התקשורת. התאבדות של ידוען, בשל דימויו החברתי הזוהר, עלולה להוביל לגל של התאבדויות חיקוי (Copycat suicide), תופעה המוכרת בשם אפקט ורתר. יתרה מכך, סיקור תקשורתי מאסיבי, רפטטיבי, מאדיר ובעל נופך רומנטי של התאבדות בתקשורת עלולה להוביל להסלים את גל ההתאבדויות הנלווה. אם התקשורת בוחרת לתאר לפרטי פרטים את תהליך, שיטת ו\או כלי ההריגה העצמית, ההתאבדות עלולה להתחקות על ידי אחרים ולהוביל לפגיעה עקיפה באזרחים – בעיקר בקרב מתבגרים. כך היה, למשל, לאחת פטירתם של סולן להקת נירוונה, קורט קוביין, ואיש הבידור הישראלי – דודו טופז.
פורסם ע”י ד”ר ברק בר-זוהר
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
