הוגה הלאומיות הבנאלית
חוקר מדעי החברה הבריטי-יהודי, מייקל ביליג, נולד ב-1947 בלונדון ונוהג לעסוק בהיבטים סוציו-פסיכולוגיים של אידאולוגיה, גאו-פוליטיקה, היסטוריה, הטיות חברתיות, זהויות, טקסיות, יחסי כוחות, לאומנות, עיתונות ורטוריקה. למרות שהוא לא נחשב לחוקר קנוני בתחום חקר התקשורת, ושמו לא הולך לפניו בזירות אקדמיות ישראליות ובינלאומיות, מחקריו וכתביו הינם אנושיים, מרתקים, פוקחי-עיניים ואף פורצי-דרך במובנים רבים. עבודתו המוכרת, המצוטטת ביותר ורבת ההשפעה נקראת לאומיות בנאלית (Banal nationalism) ובה הוא מתאר כיצד בכוחם של דימויים סתמיים ויומיומיים, לכאורה, דוגמת שמות הרחובות או תחזית מזג האוויר, להבנות תחושת שייכות וזהות לאומית, ובד בבד להדיר את האחר.
דימויים פרו-לאומיים
זאת אומרת שבכוחם של דימויים פרו-לאומיים המוצבים או מוצגים במרחב הציבורי, לעיתים באופן סתמי או אגבי, לקבע את תודעת ההמון ולעצב זהות לאומית. הלאומיות הבנאלית יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות היבטים הנראים לנו כמובנים מאליהם. לדוגמה, התנוססות דגלים במרחב הציבורי, עיטור שטרות הכסף בדמויות היסטוריות או הדגשת נרטיב ה”אנחנו” וה-“שלנו” במהלך הסיקור העיתונאי. הלאומיות הבנאלית באה לידי ביטוי ביתר-שאת באמצעי התקשורת, הבוחרים במודע להעדיף סיפורים וזוויות מקומיות ולצדד במוכר. לראיה, במהלך שבתות, חגים ומועדי ישראל תכני ולוחות השידורים משתנים לגמרי ותחזית מזג האוויר מציגה את המדינה וגבולותיה כמושא יחיד, בלעדי ונשגב. כך, למשל, אדם שגר באילת יקבל מידע על מזג האוויר בגליל העליון, המרוחק ממנו בכ-500 ק”מ, אך לא על הערים השכנות לו הנמצאות מהצד השני של הגבול, במרחק קילומטרים ספורים בלבד.
תחושת הלאומיות
ההתייחסויות האלו מקבעות את תחושת הלאומיות ומרחיקות ומדירות תודעתית את אלו הנמצאים בצד השני של הגדר. המגמות האלו הן יומיומיות וההמשכיות הגלומה בתוכן מקבעת עוד יותר את הלאומיות המדומיינת או המתווכת. אפילו מערכת החינוך, מצידה, מהדהדת את המסרים האלו ומבליטה את הסמלים הדתיים, המורשתיים והשפתיים של המדינה, כמו גם את מנהיגיה הנשגבים וגבולותיה. לכן, לדעת ביליג, דווקא האופי הסמוי, הנחבא והתת-מודע של הלאומיות הבנאלית הוא שהופך אותה לייצוג אידיאולוגי עוצמתי ואף מסוכן והרסני ברמה היסטורית ובינלאומית. שכן, בשל אופייה הסמוי, היא אינה מזמינה ביקורת, אינה מאותגרת וממשיכה להתקיים. לסיום, בשונה מלאומנות קיצונית, אשר מונעת בעיקר על ידי תנועות רדיקליות ומאבקים פומביים, הלאומיות הבנאלית היא חרישית, עקיפה, מופשטת, מתמשכת, קולקטיבית, ציבורית ותת-מודעת באופייה. כלומר, היא אינה פונה רק לפלח בודד מתוך האוכלוסייה ואינה נתפסת כתופעה שולית או כעשב שוטה. נהפוך הוא, היא מציגה את רעיון הלאומיות כנחלת הכלל, כמובן מאליו וכאמת קדושה. ד”ר ברק בר-זוהר הוא חוקר תקשורת, היסטוריה ומנהיגות
מצאת שגיאה בעמוד זה? יש לכתוב תגובה בתחתית העמוד זה!
